האמת: שני הארגונים הסביבתיים החשובים, הותיקים והמרכזיים בישראל-אדם, טבע ודין והחברה להגנת הטבע התנערו מהמאבק, ואף פרסמו חוות דעת מפורטות שמסבירות את עמדתן.
כך למשל נאמר בחוות הדעת של החברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע סבורה כי העברת האסדה לעומק הים, היכן שאין כמעט רגולציה סביבתית, וההליכים כלל אינם מפוקחים ושקופים לציבור, תהיה מהלך חסר אחריות, שכרוך בסיכון סביבתי כבד, לסביבה הימית. הדבר משמעותי במיוחד, לאור העבודה כי מאגר לווייתן, ממנו מופק הגז הטבעי, הינו מאגר בקנה מידה גדול, בעל חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי. למעשה, המרוויחות העיקריות מהעברת האסדה לעומק הים, יהיו חברות האנרגיה, שיפעלו בהיעדר רגולציה, פיקוח ושקיפות. לדעת החברה להגנת הטבע, זו תהיה טעות, שבצידה גם מחיר סביבתי כבד.”
עוד נאמר שם: "בעקבות קולות שעולים מהשטח, אנשי המקצוע של החברה להגנת הטבע, בסיוע אנשי מקצוע מארגונים נוספים (בהם גם 'אדם, טבע ודין'), בחנו, שוב, לאחרונה, את הסיכון לזיהום סביבתי ובריאותי חמור, כתוצאה מהקמת האסדה, במרחק של כ – 10 ק"מ מהחוף, ולא נמצא בסיס לחשש ממשי, המצדיק את העברת האסדה לעומק הים, על כל ההיבטים השליליים, המשתמעים מכך.”
עמותת אדם, טבע ודין קבעה כי "המיקום הנוכחי של האסדה הוא תוצאה של מאבק סביבתית חשוב". עוד נאמר בחוות הדעת של מומחי העמותה: "החלופה של הקמת אסדה בלב ים ("אסדה צפה") במרחק 120 ק"מ מקשה יותר על טיפול מיידי ומיטבי במקרה של תקלות; היא אינה מקובעת לקרקעית וטלטלות הגלים עלולות לייצר תקלות מרובות ובמקרה של שפך קונדנסט לים, אמנם החומר יגיע לחוף בריכוז נמוך יותר, אך עלול לפגוע בשטח נרחב בהרבה. בנוסף, בהנתן כי לישראל אין יכולות אכיפה ורגלוצייה במים הכלכליים, המשמעות היא שהסיכון לנזק סביבתי בהפעלת אסדות אלה גדול שבעתיים מהסיכון שבהקמת אסדות במים הטריטוריאליים".
סגור
